החלטה בתיק סע"ש 32502-11-13

1.         לפני בקשתו של התובע לפטרו מתשלום אגרת בית הדין בסך 640 ש"ח, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 (להלן - תקנות האגרות).

2.         ביום 18.11.13 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה לתשלום כספים המגיעים לו לטענתו בגין תקופת עבודתו במשיבה וסיומה.  בתביעתו עתר התובע לחייב את המשיבה לשלם לו פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, גמול בגין עבודה בשעות נוספות והחזר נסיעות בסכום כולל של 382,991 ש"ח.

3.         בבקשתו לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית, המבקש טוען כי הוא נכה וזכאי לגמלת נכות מעבודה בסכום חודשי בסך 1,182 ש"ח וכי בחשבונו קיימת יתרת חובה של כ- 18,000 ש"ח "בעקבות פיטוריו".

מאחר ולבקשה לא צורף תצהיר ונעדרו ממנה פרטים כאמור בתקנות האגרות, ניתנה ביום 22.12.13 החלטה בדבר הצורך בצירוף המסמכים  הנדרשים. בהתאם להחלטה הגיש הוגשו תצהיר המבקש ותדפיסי חשבון בנק לחודשים האחרונים. בתצהירו של התובע צוין כי החל לעבוד במקום עבודה חדש בחודש 10/13 אך כי נודע לו כי הוא עומד בפני פיטורים. עוד צוין כי בבעלותו דירה בגינה משולמת משכנתא חודשית בסך כ, 2700 ש"ח, וכן רכב המשמש אותו כנכה המוגבל בניידות.

4.         המשיבה, בתגובתה מיום 25.12.13 הותירה את שאלת מתן הפטור לשיקול דעת בית הדין. יחד עם זאת ציינה המשיבה כי למיטב ידיעתה החל המבקש לעבוד במקום עבודה חדש וכי עובדה זו נשמטה מבקשתו המקורית, וכן כי יש לקחת בכלל חשבון את הסכומים אותם השתכר המבקש בתקופת עבודתו אצל המשיבה העומדים על כ- 11,000 ש"ח לחודש.

5.         לאחר שקילת הטענות ההדדיות, מצאתי  כי דין הבקשה להידחות.

תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. תשלום האגרה נעשה כנגד השירות הניתן על ידי מערכת המשפט למגיש ההליך. יש בו גם כדי למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי. זהו הכלל. בצידו של כלל זה נקבע בתקנות האגרות חריג בדמות הפטרתו של בעל דין מתשלום אגרת בית הדין. תכליתו של חריג זה לאזן בין האינטרס העומד מאחורי תשלום האגרה, מחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מאידך.

בענייננו אין המבקש נחשב לבעל דין הפטור מאגרה (תקנה 3 לקנות האגרות). מבקש הוא לפטרו מתשלום האגרה מהטעם שאין ביכולתו לשלמה. על מנת להיעתר לבקשה כזו יש להראות קיומם של שני תנאים. האחד, ההליך מגלה עילה. השני, אין ביכולת המבקש לשלם את האגרה בשים לב ליכולתו האישית בלבד, בהסתמך על רכושו, לרבות רכוש בן זוגו וכן רכוש הוריו ככל שהוא נסמך על שולחנם (תקנה 12 לתקנות האגרות).

6.         באשר לתנאי הראשון, שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה במידה הדרושה לצורך בחינת בקשה זו. ככל שיוכיח המבקש את טענותיו, עשוי המבקש להיות זכאי לסעדים - חלקם או כולם - אותם תבע. אין באמור כדי להוות הבעת דעה באשר לסיכויי הצלחת התביעה.

7.         באשר לתנאי השני, לא שוכנעתי כי התובע הצליח להראות כי אין ביכולתו לשאת בתשלום כל האגרה.

            תנאי לקבלת הפטור מתשלום אגרת בית הדין הוא שהמבקש ימצה קודם לכן את האפשרויות העומדות בפניו לתשלום האגרה, לרבות מימוש נכסים או נטילת הלוואות. בענייננו עולה תמונה לפיה המבקש החל לעבוד בעבודה חדשה ואין בתצהירו כל מידע על הכנסותיו של המבקש מעבודה זו.  

יודגש כי עצם עבודתו בעבודה חדשה לא הוזכרה בבקשתו הראשונית, ממנה ניתן היה להסיק לכאורה כי המבקש מתקיים אך ורק מגימלת הביטוח הלאומי וכי אין לו הכנסת נוספות מאז מועד סיום עבודתו במבקשת.

על אף שמן הראוי היה לצרף לבקשה את תלושי השכר מעבודתו החדשה של המבקש, הסתפק התובע בצירוף תדפיס חשבון הבנק. דפי החשבון מתייחסים לתקופה שמיום 9.8.13  ועד ליום 25.12.13.

עיון בדפי החשבון מבנק דיסקונט  מלמד שמלבד אותה הגימלה המשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי  ואשר עליה דיווח המבקש בבקשתו הראשונית, קיימות הפקדות שונות ובסכומים לא מבוטלים לחשבונו (למשל: הפקדת שיק בסך 8,848 ש"ח ביום 11.12.13, הפקדת משכורת ביום 9.10.13 בסך 9,593 ש"ח, הפקדת מזומן בסך 1,500 ש"ח ביום 15.10.13, הפקדת שיק בסך 8,849 ש"ח ביום 10.11.3 ועוד). כן עולה מעיון בדפי הבנק כי למבקש הוראת חיוב קבועה לטובת מפעל הפיס.

 8.        לאור מכלול האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי אין במצבו הכלכלי של המבקש כדי להצדיק מתן פטור מתשלום האגרה בהתחשב בסכום שנקבע לתשלום בתיק זה. הבקשה נדחית.

            המבקש ישא בתשלום האגרה תוך 14 ימים מהיום.

            אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ד, ( 26 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: